אנו כואבים את לכתו של חבר סגל הפקולטה פרופ' עוזי אורנן ז"ל.

עוזי אורנן כיהן כפרופסור אורח בפקולטה החל משנת 87 ועסק בחקר לשון ועיבוד שפות טבעיות. הוא היה בלשן וחבר באקדמיה ללשון העברית. ייסד את "הליגה למניעת כפייה דתית" ופעל למען הפרדת הדת מהמדינה בישראל.

חייו של פרופ' אורנן שזורים בתולדות המדינה והלשון העברית, המדע והמיחשוב כמו גם החברה הישראלית. בנעוריו היה פעיל במחתרת האצ"ל והוגלה למחנות מעצר באריתריאה, בסודאן ובקניה שם לימד דקדוק עברי. בהמשך פרסם את ספר הלימוד "דקדוק הפה והאוזן - ספר לימוד לדוברי עברית". לאחר שובו לארץ החל בלימודי לשון באוניברסיטה העברית ובשנת 1965 קיבל תואר דוקטור והתמנה באוניברסיטה למרצה ולפרופסור ללשון עברית. בשנת 1987 הצטרף אורנן כפרופסור אורח בפקולטה למדעי המחשב בטכניון והחל בהובלת המעבדה לעיבוד שפות טבעיות.

בשנים אלו מחשבים אישיים הפכו למוצר נפוץ בכל בית והבלשנות החישובית ועיבוד שפות טבעיות התפתחו לתחומי מחקר פעילים באקדמיה ובתעשייה והוו זירה לשיתוף פעולה.

מחקרו של פרופ' אורנן התמקד בפיתוח הכתב הפונמי – כתב עברי שנכתב באותיות לטיניות אותו פיתח מתוך הבנה עמוקה של המורפולוגיה והפונטיקה של השפה העברית. אורנן פיתח תוכנה שסייעה בניתוח מורפולוגי של מילים הכתובות בכתב הפונמי, המרת טקסטים מכתב פונמי לכתב רגיל ובכיוון ההפוך תוך הבנת ההקשר והמשמעות של הטקסט. בדרך זו אפשר יהיה לנתח טקסט עברי ע"י המרתו לכתיב פונמי, וניתוחו בכתב זה. שנותיו בפקולטה אופיינו בעשייה ענפה - הוא הנחה 14 סטודנטים לתארים מתקדמים - את האחרון שבהם הנחה בהיותו בן 84.

"עוזי, יש לומר, הוא איש של ניגודים... הוא בור-סוד שאינו מאבד אף טיפה וגם כמעיין המתגבר. הוא נחרץ בדעותיו אך לעולם לא יכפה אותן על איש. הוא חזק ועדין, מדען ומהפכן, הוגה-דעות ומשורר. הוא לא, איך לומר, גדל גוף או עב בשר, אבל הוא בהחלט נמנה עם ענקי הדור שקדם לנו, אשר מעטים כמותו – מעטים מדי".

מתוך דבריו של פרופ' עירד יבנה לרגל צאת ספרו של עוזי אורנן, בשנת 2016

יהי זכרו ברוך.[בחזרה לאינדקס החדשות]