דברים לזכרו:

פרופ' משה ישראלי למד הנדסה אוירונוטית בטכניון. כבר בתור סטודנט הוא הצטיין בלימודיו, והחל לשתף פעולה עם חברי סגל בכירים בפקולטה, ביניהם פרופ' ארנס ופרופ' כוגן. הוא סיים את לימודי המ.א. בהצטיינות ראויה לשבח.

בסיום לימודי המ.א. הוא פנה ללימודי דוקטורט במכון M.I.T היוקרתי בבוסטון. פרופ' גרינספן הנחה אותו בנושא חדיש: פתרונות נומריים (באמצעות מחשב) של זרימות מסובכות.

באותה תקופה, שנות השישים של המאה הקודמת, המחשבים היו עדיין בגדר "מפלצות" - גדולים, מסורבלים, קשים לטיפול, ולא צפויים מבחינת הביצועים. משה התגבר באלגנטיות על כל האתגרים.

בסיום הדוקטורט, הוצעו למשה משרות יוקרתיות בארה"ב, ביניהן מחלקה למטראולוגיה בהרווארד, אך הוא בחר לחזור לארץ, לטכניון. הוא הצטרף תחילה למחלקה למתמטיקה שימושית, ואחר-כך לפקולטה למדעי המחשב, שהיתה עדיין בראשית דרכה.

במשך השנים משה שקד על פיתוח תחומי המחקר האהובים עליו: שילוב של פתרונות אנליטיים ונומריים בחקירת בעיות קשות בעלות רקע מעשי. הוא התעניין בתחומים רבים: זרימות באטמוספירה ובאוקיאנוסים, האקוסטיקה של גלים בתוך האוזן, זרימה בכלי דם, רכיבים אלקטרוניים, הפקת חשמל ומימן באמצעות אנרגיית השמש. הוא הנחה מסטרנטים ודוקטורנטים רבים ויעץ בפרוייקטים תעשייתיים. בהנחייתו, גילה משה סבלנות והתמדה יוצאי דופן. לסטודנטים שלו היתה תמיד דלת פתוחה, הן לצורכי המחקר, והן בעניינים אישיים, כמו: דאגה למלגות והשגת משרה. הוא זכה לראות כמה מתלמידיו מגיעים לדרגות בכירות באקדמיה ובתעשייה בארץ ובחו"ל. משה הצטיין גם בטיפוח קשרים אישיים אמיצים, במיוחד עם אנשי אקדמיה בכירים בארץ ובחו"ל באוניברסיטאות יוקרתיות כמו M.I.T פריסטון וייל. באמצעות קשריו המדעיים, עבודת ההנחייה שלו, והשתתפותו בוועדות רבות, הוא תרם באופן משמעותי למחקר בטכניון.

חבריו קיבלו בצער עמוק את הידיעה המרה על מותו הפתאומי, טרם עת. ההלוויה נערכה ביום שני, 19.2.07 . המספידים תיארו אדם חם ומיוחד, שופע הומור ושנינות.

פרופ' משה ישראלי היה בעלה של המשוררת והסופרת אילנה אבן טוב-ישראלי. אב לשלושה בנים: יגיל, איש-מחשבים וצלם, ויובל, מוסיקאי. הוא שכל את בנו, סגן רונן ישראלי, שסיים את לימודיו במתמטיקה בטכניון בהצטיינות, והוא רק בן עשרים במותו.

משה יחסר מאוד לכל אלה שהכירו אותו. יהי זכרו ברוך.

[בחזרה לאינדקס החדשות]